דויקר נ' תחנת דלק פז פ"ת

פסק דין

1.ביום 28.2.10 נכנסה התובעת עם רכבה לתחנת הנתבעת, והמתדלק תדלק את רכבה תמורת 200 ₪.

זמן קצר לאחר מכן היה ברור לתובעת שהרכב אינו מתפקד כראוי והיא עצרה, ולא הצליחה להניע אותו. היא בדקה את החשבונית מהתחנה, ואז התברר לה שהמתדלק טעה ותדלק את הרכב בבנזין ולא בסולר.

התובעת מיד התקשרה אל התחנה, ובאופן מיידי דאגה הנתבעת לשלוח נציג מטעמה, אשר שאב את כל הבנזין מהמיכל – ומילא אותו בסולר.

כעבור כ-10 ימים נדלקה מנורת סליל בלוח המשעונים ברכב, הרכב לא הניע. שוב הנתבעת דאגה לשלוח נציג אשר טיפל בתקלה.

בשלב זה, 11.3.10, התובעת הכניסה את הרכב למוסך לצורך בדיקה. לטענתה, נאמר לה כי היה צורך להחליף את המסנן ולהוסיף תוספת לניקוי המזרקים. היא פנתה לנתבעת אשר שלחה נציג לצורך בדיקת הרכב, ולטענת התובעת, הנתבעת קיבלה על עצמה את הוצאות הטיפול אשר הסתכמו ב-580 ₪.

התיקון בוצע ב-11.3.10, אולם הנתבעת סירבה לשלם.

2.על סמך הטענות האמורות, התובעת עותרת לסכומים הבאים:

א.החזר הוצאות הטיפול - 580 ₪

ב.נסיעות- 150 ₪

ג.עוגמת נפש - 1,200 ₪

ד.אגרת בית המשפט- 50 ₪

סה"כ- 1980 ₪

יאמר מיד שמדובר בעתירה כספית מופרזת וללא נגיעה למציאות. סכום התביעה האמיתי צריך להיות 580 ₪ והוצאות משפט בלבד.

3.עמדת הנתבעת היא שאין כל קשר בין הטיפול שנעשה תמורת 580 ₪ לבין הטעות בתדלוק הרכב. הטעות טופלה ביעילות ובמהירות. גם כאשר פנתה התובעת אל הנתבעת פעם שנייה, סבר מנהל הנתבעת מר שמואלי, שאין התקלה קשורה למילוי המיכל עם בנזין. הנציג שלו ביצע ניתוק ועקיפת המערכת והניע את הרכב.

באשר לתיקון מ-11.3.10, התובעת אכן פנתה אל הנתבעת ודרשה התייצבות נציג במוסך.

מר שמואלי דיבר עם בעל המוסך, אשר הסביר לו שהמחממים ברכב התובעת אינם תקינים, ושאין לזה כל קשר עם המיכל. במוסך נאמר שבכוונתם להחליף פילטר דלק ולנקות את המערכת של ההזרקה. מר שמואלי טען נמרצות שלא התחייב לשלם עבור העבודה.

בנוסף, מר שמואלי הפנה את תשומת לב בית המשפט כי מדובר במכונית משנת 2001, שעברה 480,000 ק"מ, וטבעי שיהיו לרכב כזה בעיות מהסוג שעליהן מתלוננת התובעת. אין ולא היה קשר בין אותן בעיות לבין הטעות שנפלה אצל המתדלק.

4.לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין ועיינתי במסמכי התיק, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

א.הנתבעת טיפלה בצורה נאותה בתוצאות הטעות שנפלה אצל המתדלק.